החלטה בתיק ת"א 31787-05-11

1.         בפניי בקשה למינוי מומחה בתחום השיקום.

2.         התובע, יליד 28.11.51, נפגע ביום 2.10.07 בתאונת דרכים אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן:" המל"ל") גם כתאונת עבודה.

3.         ועדה רפואית לעררים של המל"ל קבעה כי נותרו לו נכויות כדלקמן:

-                                  20% בגין שבר באצטבולום מימין;

-                                  20% בגין פקקת ורידים;

-                                  10% בגין בעיות אורולוגיות;

סה"כ נכות רפואית משוקללת בשיעור 42.4%, ולאחר הפעלת תקנה 15 - 64% (במעוגל).

4.         נכותו זו של  התובע מחייבת בהליך שבפניי וזאת בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן:" חוק  הפיצויים").

5.         לאחר שהליכי הפשרה בין הצדדים מוצו ללא הצלחה, הגישו הצדדים ראיותיהם.

במקביל ועובר לקביעת מועד לשמיעת הראיות הגיש התובע את הבקשה שבפניי בה הוא עותר כי ימונה לו מומחה בתחום השיקומי בכדי שיקבע את צרכיו השונים, הנובעים מפגיעותיו בתאונה, לרבות הצורך בעזרה וסיעוד, ניידות והתאמת מגורים.

6.         הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם אין המדובר במקרה חריג המצדיק מינוי מומחה כאמור. לדידם בימ"ש יכול לקבוע את צרכיו של התובע, ככל שקיימים צרכים שכאלה, בהסתמך על התיעוד המצוי בתיק המל"ל.

            עוד טענו הנתבעים כי מאחר ומדובר בתאונת עבודה, על התובע למצות הליכי שיקום במסגרת מחלקת שיקום במל"ל. לחלופין טענו הנתבעות כי בכל מקרה יש לדחות את ההכרעה בבקשה עד לאחר שמיעת הראיות.

המסגרת המשפטית:

7.         ההלכה היא כי הדרך להוכחת דרכי שיקומו של נפגע בתביעה עפ"י חוק הפיצויים הינה מינוי מומחה בתחום השיקומי [ראה: רע"א בר זאב נ'גומעה ואח', פד"י מד (2) 200; ע"א 185/88 אבו ג'עפר נ' אבו ג'עפר,  פד"י מה (3) 117, 121-122 ; ע"א 5779/00 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' עבדול אחמד , פד"י מה (4) 77, 84-86]

8.         יחד עם זאת ועפ"י אותה הלכה נוהגת, מינוי מומחה שיקומי איננו דבר שבשגרה והשאלה מתי למנות מומחה שכזה, אם בכלל, צריכה להיות מוכרעת עפ"י הנסיבות הספציפיות.

ראה: ספרו של כב' הש' א. ריבלין תאונת דרכים - סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה שלישית, עמ' 609:

".. ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות דעת של המומחים הרפואיים האחרים. תכופות די למשל בחוות דעתו של האורטופד או הנוירולוג כיד להצביע על צרכי הריפוי הטיפול והשיקום של הנפגע.... במקים רגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה. הפרקטיקה המקובלת מהראויה היא שהשאלה האם למנות מומחה שיקומי, במקרים רגילים, תחתך רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי ה'רגיל' אם אמנם התבקש הוא לחקירה".

9.         ומן הכללים המשפטיים למקרה שלפנינו.

10.        מדוחות הועדה לעררים עולה כי מדובר בפגיעה מורכבת המערבת מספר תחומי רפואה (אורטופדיה, אורולוגיה וכרוגיית כלי דם), והמתנהלת עפ"י המסלול הקבוע בסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים. משכך אין בפני בימ"ש חוות דעת והצדדים גם אינם יכולים לחקור את מומחי הועדות הרפואיות או לשלוח שאלות הבהרה בכל הקשור לצרכי התובע בעקבות וכתוצאה מהתאונה, ככל שקיימים צרכים שכאלה.